הכל התחיל בבין המצרים לפני שנתיים.

מאות אנשים ברחבי העולם לקחו חלק ביוזמה יוצאת דופן של אחדות: חלקם התפייסו עם בני משפחה או חברים שלא דיברו איתם במשך למעלה מ-10 שנים, אחרים התחייבו לשמור על רוגע במצבים שיכלו בקלות להתפתח לעימותים, כמו שכנים שגורמים לרעש או קונפליקטים משפחתיים מורכבים.

והם עשו זאת כולם בזכותו ולזכותו של אדם אחד.

בכ"ד באייר תשפ"ב, התהפכו בבת אחת חייו של יעקב, אב מסור ועמוד תווך בקהילה בניו ג'רסי.

במהלך רכיבה על אופניו, הוא התנגש בעץ, שבר שלוש חוליות בצוואר, ונפגע קשות בעמוד השדרה שלו. התחזית של הרופאים הייתה קשה: שיתוק מהצוואר ומטה.

הנוירוכירורג אמר לאשתו: "ייתכן שבעלך לעולם לא יוכל ללכת או להשתמש בידיו שוב".

אבל יעקב, בכוח אמונתו הבלתי מעורערת, מצא נחמה בעובדה שזהו המקום שבו הקב"ה רצה שהוא יהיה. על אף הקשיים הפיזיים והרגשיים העצומים, הוא המשיך לדמיין את עצמו מלווה את ילדיו לחופה, ולא ויתר על השיקום המפרך. במקום לבקש תרומות או תפילות נוספות, יעקב ביקש מהקהילה דבר אחד בלבד: שלום. הוא הפציר בכולם להתפייס עם אלו שהם מסוכסכים איתם ולעשות שלום, אפילו כשזה נראה כמעט בלתי אפשרי.

מאות אנשים הצטרפו למיזם 'הסכם שלום', ומצאו מרפא היכן שלא ציפו: בתוך עצמם ובקרב הסובבים אותם. כוחו של השלום התפשט בבתים, בשכונות ובלבבות, והכל בזכות יעקב.

היום, כנגד כל התחזיות, יעקב הולך שוב.

תהליך ההחלמה שלו עדיין נמשך, אך כל צעד שהוא עושה הוא נס בפני עצמו, עדות לכוחה של אמונה, לכוחו של השלום, ולכוחה של קהילה מאוחדת למען מטרה נעלה.